- קזחסטן מתפתחת במהירות למרכז כלכלי מרכזי, יוצרת שותפויות בינלאומיות דינמיות מעבר למוקד המסורתי שלה על משאבים.
- פגישה ברמה גבוהה בין קזחסטן לגרמניה שואפת לחזק את שיתוף הפעולה במסחר, ייצור ותעשיית הכימיקלים.
- השקעות גרמניות מדליקות את הצמיחה התעשייתית של קזחסטן, במיוחד בתחומים כמו מכונות ואלקטרוניקה מתקדמת.
- שתי המדינות שמות דגש על אנרגיה מתחדשת, מקדמות פרויקטים של אנרגיה סולארית ורוח כדי להפחית את התלות בדלקים פוסיליים ולחזק את העצמאות האנרגטית.
- שיתוף פעולה אסטרטגי זה מבטיח יצירת מקומות עבודה, חדשנות טכנולוגית וגשר כלכלי חיוני בין מזרח למערב, משקף מגמות רחבות יותר בבריתות כלכליות עולמיות.
יוצאת מהערבות המנשבות של אסיה המרכזית, קזחסטן טוענת בהדרגה למעמדה ככוח כלכלי עם שאיפות גלובליות. השבוע, הרעש השקט של הדיפלומטיה הבינלאומית גבר לקול רם כאשר אולז'אס בקטנוב, ראש ממשלת קזחסטן, קיבל את אנקה רהינגר, נשיאת הבונדסראט של גרמניה, לפגישה שעשויה לשנות את המפה הכלכלית של האזור.
שאיפות משותפות התלקחו מאחורי דלתות סגורות, עם שיחות שהתמקדו ביותר מאשר החלפת חביות נפט ומינרלים גולמיים. גרמניה וקזחסטן, שותפות ארוכת שנים, שואפות כעת להעלות את מערכת היחסים שלהן מיחסי סחר פשוטים במשאבים לברית רב-ממדית. יחד, הן תיארו תוכניות נועזות להעמקת הסחר ולהרחבת ההשקעות—בעיקר בתעשיות הייצור והכימיה, שם קזחסטן מנסה לבנות זהות מעבר למתנות הטבעיות שלה.
לכו דרך הפארקים התעשייתיים של אלמטי או הציצו למעבדות החדשניות של נור-סולטן, והסימנים ברורים: הנדסה גרמנית ושאיפה קזחית מהווים תמהיל חזק. זרמי ההשקעות מגרמניה לקזחסטן עלו על כמה מיליארדי יורו בשנים האחרונות, ומניעים מפעלים המייצרים הכל, ממכונות חקלאיות ועד רכיבי אלקטרוניקה מהדור הבא. הסחורות שנוצרות עוברות בדרכי המשי הישנות והחדשות, מוצאות את ביתן בשווקים האירופיים ומעבר להם.
עם זאת, אנרגיה נמצאת במרכז העניינים. בעוד שקזחסטן ממשיכה לשלוח נפט מערבה, שתי המדינות רואות כעת הזדמנות—וגם צורך—ב"ירוק" של שיתוף הפעולה שלהן. מערכות אנרגיה סולארית קמות בערבות הקזחיות ופרויקטים שאפתניים של חוות רוח מנצלים את האלמנטים הטבעיים העזים של האומה, מציעים הצצה לעתיד אנרגיה פחות תלוי בדלקים פוסיליים. גרמניה, המפורסמת במעבר הירוק שלה, מחפשת שותפים מהימנים כשהיא מתנתקת ממשאבים רוסיים. הסינרגיה עם קזחסטן עשויה לעצב את הפרק הבא של אנרגיה ברת קיימא באירואסיה.
מחוץ לחדרי הפוליטיקה, השותפות הזו מהדהדת. עבור אזרחי שתי המדינות, זה אומר יותר מקומות עבודה, שיתוף טכנולוגיות מתקדמות והזדמנות לעצמאות אנרגטית. צופים בינלאומיים, בינתיים, עדים לעלייה השקטה של קזחסטן כגשר כלכלי בין מזרח למערב.
הלקח האמיתי? מעצמות כלכליות אינן נבנות יותר רק על מה שנמצא מתחת לאדמתן, אלא על איך הן טוות יחד חדשנות, מדיניות ושותפות跨 גבולות.
סקרנים לגבי מגמות כלכליות עולמיות והעתיד של יחסים בינלאומיים? חקרו עוד ב- הפורטל הרשמי לתיירות של קזחסטן ו- אתר המידע של גרמניה.
המפנה הכלכלי הנועז של קזחסטן וגרמניה: איך הברית האירואסית הזו שקטה מניעה את העתיד
השאיפות הכלכליות של קזחסטן דוחפות אותה למרכז השינוי האירואסי. שיחות ברמה גבוהה האחרונות בין ראש ממשלת קזחסטן אולז'אס בקטנוב ואנקה רהינגר, נשיאת הבונדסראט של גרמניה, מדגישות שינוי מכריע: מסחר במשאבים גולמיים לברית מונעת חדשנות. בואו נחשוף תובנות קריטיות, מגמות, הזדמנויות וצעדיים ניתנים לביצוע שעוברים מעבר לכותרות.
—
לקחים חשובים ועובדות שלא נבדקו מספיק
השינוי הכלכלי של קזחסטן
– קזחסטן היא המדינה העשירה והמתועשת ביותר באסיה המרכזית, אחראית על יותר מ-60% מהתל"ג של האזור (בנק עולמי).
– למרות התלות ההיסטורית בנפט ומינרלים, האסטרטגיה של הממשלה "קזחסטן 2050" שואפת לגוון לתחומים כמו ייצור, ייצור כימיקלים, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיה מתקדמת.
– המדינה מתמקמת מחדש כמרכז לוגיסטי ותחבורתי מרכזי באירואסיה, מנצלת את הגיאוגרפיה הייחודית שלה בין אירופה לאסיה (ראה: פרויקטים של יוזמת החגורה והדרך).
השקעות גרמניות: יותר ממכונות
– גרמניה היא אחת מעשר המשקיעות הגדולות ביותר בקזחסטן. עד 2023, הסחר הבילטרלי עבר את ה-2 מיליארד דולר, עם יותר מ-1,000 חברות גרמניות פעילות במדינה.
– חברות בולטות כמו סימנס, BASF וכנף יש להן פעולות מרכזיות בקזחסטן.
– המיקוד החדש הוא בחיזוק שיתוף הפעולה עם SMEs—ה"מיטלשטנד" של גרמניה, המפורסם בייצור מדויק, קובע את הסטנדרט לחדשנות בתהליכים הנוכחית המשותפת עם חברות קזחיות.
ירוק את השותפות: הדחיפה לאנרגיה מתחדשת
– הקיבולת המתחדשת של קזחסטן, במיוחד רוח וסולארית, אינה מנוצלת אך צומחת במהירות. הממשלה שואפת להפיק 15% מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים עד 2030.
– טכנולוגיה והון גרמני מדליקים פרויקטים דגל באזור הים הכספי ובערבות קזחסטן המרכזית.
– דיווחים מצביעים על מחקרי היתכנות ובניית מפעלי "מימן ירוק", שממקמים את קזחסטן כמייצאת עתידית של דלקים נקיים לאירופה (מקור: סוכנות האנרגיה הבינלאומית).
מקרים לשימוש בעולם האמיתי
– יוזמות גרמניות-קזחיות מספקות ציוד חקלאי חדיש (טרקטורים מדויקים, מערכות השקיה אוטומטיות) עבור המגזר החקלאי הרחב של קזחסטן, מגבירות את התשואות והקיימות.
– אוניברסיטאות טכניות והנדסיות באלמטי ובנור-סולטן מקימות תוכניות חילופי סטודנטים ומרכזי מחקר משותפים עם מוסדות גרמניים, מאיצות את פיתוח כוח העבודה.
מעבר לכלכלה: ביטחון, קיימות וגיאופוליטיקה
– הגיוון עם גרמניה מפחית את התלות הכלכלית החיצונית של קזחסטן (בעיקר על רוסיה וסין) ומגביר את כוח המיקוח שלה בעניינים בינלאומיים.
– גרמניה, המחפשת חלופות לדלקים פוסיליים רוסיים, רואה בקזחסטן שותפה אנרגטית יציבה ומהימנה, במיוחד עבור מימן ומינרלים קריטיים (כמו יסודות נדירים חיוניים לטכנולוגיה מתחדשת).
– שתי המדינות חתמו על הסכמים חדשים המתמקדים בשיתוף פעולה בתחום הסייבר עבור תשתיות תעשייתיות.
—
שאלות דחופות שנענו
איך השותפות הזו משפיעה על אזרחים רגילים?
– העברת מיומנויות, יצירת מקומות עבודה, ותעסוקה עם שכר גבוה יותר במגזרי טכנולוגיה מתקדמת וירוקה.
– אוויר נקי יותר והפחתת התלות בדלקים פוסיליים ככל שהאנרגיה הקיימת מתקדמת.
מה הסיכונים או המכשולים העיקריים?
– הבירוקרטיה האיטית של קזחסטן והמורשת של שחיתות עשויות לעכב השקעות.
– המעבר לאנרגיה תלוי ברפורמות רגולטוריות ובהון זר משמעותי.
– מבקרים מזהירים מפני "גרין וושינג"—חלק מהפרויקטים עשויים עדיין להיות מופעלים בחלקם על ידי דלקים פוסיליים או לא לעמוד בסטנדרטים מחמירים של האיחוד האירופי (מקור: Eurasianet).
מה הצעד הבא במירוץ הגלובלי למשאבים?
– קזחסטן חוקרת יסודות נדירים ומינרלים עבור סוללות, קריטיים למעבר הירוק של האיחוד האירופי, במטרה להפוך לאחד מהספקים המרכזיים של אירופה עד סוף העשור.
האם יש דוגמאות לשותפויות דומות?
– אוזבקיסטן, אזרבייג'ן ומונגוליה גם מחזרות אחרי השקעות גרמניות אבל חסרות את המימד והבסיס התעשייתי המוכרים של קזחסטן.
—
סקירה של יתרונות וחסרונות
יתרונות:
– גיוון כלכלי מהתלות בנפט/גז
– הזדמנויות תעסוקה חדשות, במיוחד עבור מקצוענים צעירים ובוגרי STEM
– גישה לטכנולוגיה גרמנית מהשורה הראשונה ולמומחיות בניהול
– צעד לעבר עצמאות אנרגטית וכלכלית
חסרונות:
– אי-ודאות רגולטורית בקזחסטן
– פגיעות לתנודות מחירי הסחורות הגלובליים
– פוטנציאל לדאגות סביבתיות או עבודה אם הפרויקטים לא מנוהלים כראוי
—
צעדים מהירים לפעולה: כיצד להשתתף
1. ליזמים: חקרו מאיצים ותוכניות מימון קזחיות-גרמניות דרך לשכות המסחר.
2. משקיעים: בדקו את הוויזות להשקעה בקזחסטן ואת תמריצי הפארקים התעשייתיים, וחפשו הכוונה מוועדות עסקיות קזחיות-גרמניות.
3. סטודנטים/חוקרים: הגישו בקשה לתארים משותפים או תוכניות חילופי אקדמיות—רבים מהם כיום שמים דגש על נושאים בטכנולוגיה ירוקה.
4. צרכנים: תמכו באנרגיה ירוקה ובמוצרים המיוצרים מקומית מחברות באזור.
—
מגמות בתעשייה ותובנות מומחים
– הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) צופה כי קזחסטן עשויה לשלש את תפוקת האנרגיה המתחדשת שלה עם המסגרת הרגולטורית הנכונה.
– אנליסטים בשוק מצפים שהסחר הגרמני-קזחי יגדל ב-8-12% מדי שנה עד 2030, ויעבור את ה-4 מיליארד דולר אם ההתחייבויות הנוכחיות יהפכו לפרויקטים.
– הפורום הכלכלי העולמי רואה במרכזי חדשנות跨 גבול כמרכיב מרכזי בהתאוששות לאחר המגיפה בשווקים צומחים.
—
המלצות ניתנות לביצוע
– למחוקקים: להאיץ רפורמות חוקיות ושקיפות להשקעה.
– לעסקים: להעדיף פעולות חסכוניות באנרגיה ודיגיטליות כדי לנצל את המומחיות הגרמנית.
– לחיפוש עבודה: לשפר מיומנויות בהנדסה, אנרגיות מתחדשות או סחר בינלאומי—הביקוש לטאלנטים דו-לשוניים (גרמנית/רוסית/קזחית) גובר.
– לאזרחים: לעקוב אחרי יישום הפרויקטים דרך קבוצות אזרחיות כדי להבטיח אחריות חברתית וסביבתית.
—
מקורות מהימנים וקריאה נוספת
חקרו מידע רשמי על המדינה ב- הפורטל הרשמי לתיירות של קזחסטן ו- אתר המידע של גרמניה עבור תוכן עדכני על עסקים והשקעות.
—
השותפות בין קזחסטן לגרמניה עשויה להיות מודל להפיכת כלכלות חומרי גלם למעצמות חדשנות—אם הן ימשיכו בדרך, יתאימו לפרקטיקות ברות קיימא ויפתחו שיתוף פעולה שקוף跨 גבולות. עכשיו זה הזמן לצפות, ללמוד, ולרבים, להשתתף במהפכה הכלכלית הזו.
