המאבק הגרעיני של איראן: בתוך העימות המלא מתח על העשרה אורניום

• העשרת האורניום של איראן הוא מרכזי לגאווה לאומית, התקדמות מדעית והשפעה עולמית.
• העשרה בשיעור של 3–5% תומכת בשימושים שלום; עלייה ל-60% מפחיתה באופן ניכר את המחסום הטכני לפיתוח נשק.
• קריסת הסכם JCPOA מ-2015 הובילה להאצת ההעשרה, מה שהעצים את המתיחות עם ארה"ב ועם בעלות הברית.
• המגעים הדיפלומטיים תקועים בעקבות חוסר אמון עמוק ושינויים בדרישות.
• העולם חושש ממירוץ חימוש במזרח התיכון וחולשה של הסכמות עולמיות למניעת הפצה אם הדיפלומטיה תיכשל.
• המצב נשאר מסוכן, עם גידול במאגרים של אורניום ותחזיות לא ברורות לחידוש המגעים.

מאחורי קירות ממוגנים ושורות של צנטריפוגות מסתובבות בהארגון לאנרגיה אטומית של איראן, מת unfolding דראמה שקטה—זו שעשויה להחליט על גורל השלום האזורי והביטחון הגלובלי לעשורים הבאים. המרוץ להעשיר אורניום, להפעיל ריאקטורים ולחזר או לפרות את מעצמות העולם פועם בלב השאיפות של טהראן, ושולח צמרמורת דרך מסדרונות הכוח בוושינגטון ועד ריאד.

עמוק בשדות המרכזיים, המפעל בנתנז מתמלא בפעילות. מכונות פועלות מסביב לשעון, מפרידות איזוטופים של אורניום בדיוק מכני שגובל באובססיה. עבור הממשלה האיראנית, העשרה היא יותר מתהליך טכני—זו סמלה של התקדמות מדעית, ריבונות ואולי, leverage בעידן החשדני.

• מה בסיכון? האמנות והמדע של העשרת אורניום. אורניום מעושן קל מפעיל בתי חולים ומאיר בתים; אורניום מעושן בכמות גבוהה, מעל 90% טוהר, מפצל אטומים בשניות—מאכיל את הליבת נשק גרעיני.
• ארה"ב ובעלות הברית שרטטות קו אדום בהעשרה זו, חוששות ממירוץ חימוש; איראן טוענת שהעבודה היא גם חוקית וגם חיונית להתפתחותה.
• מאז קריסת ההסכם המפורסם מ-2015—הסכם התכנית המקיפה המשותפת (JCPOA)—טהראן העלתה בהדרגה את ההעשרה, עכשיו מגיעה לטוהר של עד 60%, הרבה מעל ה-3.67% שהוסכם קודם לכן.

המגעים עכשיו קבורים בחוסר אמון ובתקוות מרוסקות. גורם אחד חושף שכל דרישה חדשה של ארה"ב—בין אם בדיקות מחמירות או החזרות של נושאים—מפחיתה את האמון השברירי כבר. המילים של שר החוץ עבאס ערג'כי מהדהדות בצינורות דיפלומטיים: "חוסר עקביות כזו פוגעת באמון ומכשילה את ההתקדמות לקראת הסכם ברור שניתן לאכוף." בינתיים, המנהיג העליון תוהה אם לדיאלוג יש ערך נוסף.

על גבעת הקפיטול, שר החוץ מרקו רוביו מזהיר ועדת הסנאט: "הם טוענים שההעשרה היא עניין של גאווה לאומית. זו דעתנו שהם רוצים העשרה כהרתעה… להיות בלתי נוגעים." דבריו הם גם אזהרה וגם קריאה לפעולה, כאשר דיונים מידע מעריכים שאיראן יכולה לעבור את הסף הגרעיני בתוך חודשים אם לא תעצר.

• העשרה ב-3-5%: דלק לריאקטורים עבור מדע ורפואה.
• העשרה ב-20%: קפיצה טכנית קרובה ליכולת נשק.
• העשרה ב-60%: המחסומים הטכניים לבניית פצצה מצטמצמים באופן מדאיג.

העולם צופה בדאגה בכל סיגנל מטהראן. האם המנהיגים האיראנים יחזרו לשולחן המו"מ ברומא, או שהחלון לדיפלומטיה נסגר? בעוד שהמחוקקים מתדיינים, מאגרי האורניום המועשר מתקרבים לגבהים שלפני ה-JCPOA, מה שמזין את הרוח של עתיד שאף אחד לא מעז לנסח.

עם זאת, בתוך מעבדות עם קירות מזוגגים של הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, מדענים צעירים מתעסקים עם בקבוקונים, מתמודדים עם פיזיקה הרבה מעבר לגילם. מרכז המחקר הגרעיני באמיר אבד עומד כמונומנט חי לשאיפות האטומיות של איראן—מתקן שנבנה עם עזרה אמריקאית בזמן של ימים טובים יותר, עכשיו סמלה של חשדנות וריב rivalry.

• הסיכון המיידי: קריסת המגעים עלולה לסמן את נקודת השיא למירוץ חימוש חדש במזרח התיכון.
• הסכנה לטווח הארוך: חבלה בעשורים של הסכמים למניעת הפצה ופגיעה בעמודי האמון ששמרו על יום הדין במרחק.

לעת עתה, הצנטריפוגות ממשיכות להסתובב, והעולם מחזיק את נשימתו. התוצאה של מצב זה תעצב לא רק את הגורל של איראן, אלא גם את היציבות של אזור שכבר Fragile—ואולי גם את הביטחון של העולם עצמו.

לא תאמינו מה קורה מאחורי הקירות הגרעיניים של איראן: האמת המדהימה על סיכונים ותגמולים

• יתרונות:

  • ריבונות לאומית והתקדמות מדעית הן מרכזיות לסיפור של איראן. הארגון לאנרגיה אטומית של איראן רואה בעשרת אורניום סימן לעצמאות וכישרון טכנולוגי.

  • העשרה ברמות נמוכות (3-5%) מספקת דלק לריאקטורים גרעיניים, התומך בפונקציות קריטיות כמו ייצור חשמל וייצור איזוטופים רפואיים עבור בתי חולים.

• חסרונות ומגבלות:

  • העשרה משתוללת—במיוחד מעל ל-20%—מעוררת חששות מהחימוש ומביאה לאי-יציבות אזורית. ההתקדמות המהירה לאחר שארצות הברית יצאה מה-JCPOA הגברה את המתיחות הבינלאומית ופגעה באמון בהסכמים דיפלומטיים.

  • חוסר השקיפות של התוכנית ומידת ההתנגדות לבדיקות בינלאומיות מחמירות יותר, כמו אלו של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, משדרות חשדות ומקשות על אימות כוונות שלום.

  • המתיחות הגרעינית הנמשכת משאבת הון דיפלומטי ועלולה לחבל במשטר הלא מפיץ הגלובלי שהוקם על ידי האו"ם.

• סיכונים:

  • כשלון במשא ומתן על הסכם חדש מסכן את התנעת מירוץ החימוש הגרעיני האזורי ומוסיף לחולשת המזרח התיכון.

  • הישגים ביכולת העשרה מצמצמים את "זמן היציאה" הנדרש לחימוש, מה שמגביר את הסיכון לעבור את הסף הגרעיני במהירות.

הספירה לאחור נמשכת: מה הצפוי לשאיפות הגרעיניות של איראן?

בעוד שהמתחים הגלובליים מתוגברים וצנטריפוגות גרעיניות ממשיכות להסתובב, מומחים כבר מסתכלים קדימה למה שעשוי לקרות לתוכנית הגרעינית של איראן, יחסי הדיפלומטיה והביטחון הבינלאומי. הנה מה לעקוב אליו בשנים הקרובות:

• פעילויות העשרה מתמשכות
  • בלי הסכם מחודש, צפויה איראן להמשיך להעלות את רמות ההעשרה. הארגון לאנרגיה אטומית של איראן צפוי לדחוף לקידום טכנולוגי וטוהר גבוה יותר, להתקרב לספים קריטיים שמטרידים את מעצמות העולם.
• פוטנציאל למירוץ חימוש אזורי
  • עלייה בהעשרת האורניום עשויה לעורר שאיפות דומות מא Actors אזוריים אחרים. לפי הערכות של האו"ם, קריסת האיזון הנוכחי מסכנת לתחילת תוכניות נשק גרעיני חדשות או מתקדמות במזרח התיכון.
• תיקונים דיפלומטיים או בידוד נוסף?
  • צפו למאמצים דיפלומטיים מחודשים עם סיכויים גבוהים שהובלו על ידי המשרד החוץ של ארה"ב ובעלות ברית מפתחו כדי להביא את איראן חזרה לשולחן המו"מ. עם זאת, חוסר האמון המתמשך suggests שנים של שיחות מאתגרות או בידוד בינלאומי גובר אם לא יושג קונצנזוס.
• שינויים בפיקוח ובסנקציות בינלאומיות
  • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מתכוננת לפרוטוקולי פיקוח מחמירים יותר, אך איראן עלולה להגביל את שיתוף הפעולה עוד יותר בתגובה לסנקציות או להרגשות התחכמות.
• פריצות מדעיות וגאווה מקומית
  • בזירה המקומית, המשך ההשקעה במרכזי מחקר גרעיניים יזין גם גאווה לאומית וגם חידוש טכנולוגי—מה שעשוי להניע את יכולות איראן לגבהים חדשים ביישומים אזרחיים וצבאיים.
• נקודות משבר ביטחוניות בלתי ניתנות לחיזוי
  • קהילות המידע—כולל אלו מהסוכנות ביון המרכזית ומהמוסד—עוקבות אחרי אירועים משנה משחק, כגון התקדמות לא מתוכננת בהעשרה או ניסי חבלה, אשר יכולים להוביל לעימות גלוי.
• תחזית долгосрית: עשור של אי ודאות
  • מומחים רבים צופים כי ללא פריצות דרך משמעותיות באמון ובשיתוף פעולה, המשא ומתן בצל ופריצות טכנולוגיות יעצבו את העשור הבא—שמשאיר את העולם במדרגה גבוהה ואת העתיד של האזור תלוי במאזן.

האם יצירתיות דיפלומטית תנצח או שאנחנו עדים לשחרו של עידן גרעיני חדש ומשתנה יותר? השנים הקרובות יחשפו האם העולם יבחר בדרך של משא ומתן או עימות כשזה נוגע לשאיפות הגרעיניות של איראן.